בשישי הלכנו לההופעה של סינדי לאופר, שריד משנות השמונים אבל עדיין מופיעה ומקליטה (האלבום האחרון שלה, Memphis Blues, מוכר לא רע). בשבילנו זו פעם ראשונה ב-Chastain Park, אמפיתאטרון גדול בלב שכונת Buckhead. הופעה קיצית בפארק היא בילוי חובה לאטלנטאים, והם באים מוכנים- רוכשים שולחן לשישה ומעמיסים צידניות מלאות. הפעם הגשם קצת הפריע, אבל אטלנטאים מנוסים בשגעונות מזג האוויר וזה לא מפריע להם להנות מערב בחוץ עם חברים, אוכל ועל הדרך הופעה טובה. אנחנו קנינו כרטיסים במבצע של הרגע האחרון ופגשנו בקהל את איריס ואורי. ההופעה התחילה בסגנון בלוזי והמשיכה עם הלהיטים הגדולים שלה. הרבה בקהל היו מהקהילה, והיא הקדישה להם את True Colors לכבוד ההצלחה בקליפורניה, שנראה שתחזור בקרוב לאפשר נישואים חד-מיניים. _בשבת הלכנו לסרט הצבעוני ביותר בסביבה, Sex and the City 2, סרט נעדר עלילה אך משופע בתלבושות ומעצבים. היה חביב, אפילו יותר מהראשון. שיר הסיום של הסרט היה (כמובן) True Colors.
נצ: בדיוק כמו ששלומית תיארה בבלוג שלה, עד היום נמנענו מחנות הבגדים התמוהה הזו. בפעם האחרונה שעברנו בקניון, פתאום קלטתי את השם, "אנתרופולוגי", ונזכרתי בהמלצות הרבות של שלומית. נכנסנו, והבנו למה לשלומית זו התעלפות ממבט ראשון - הכל סוּפר-מעוצב, אבל משומש-לכאורה. הרבה חפצים מצאו חן בעיננו, אך הם נשארו בחזקת "אין לנו לקנות אותם, אלא לראותם בלבד" על שום המחיר המופרז. שלא כמו ברשתות אחרות שמשכפלות אחת את השניה לדעת, כאן הסגנון יחודי. למשל, ידיות לארונות בכל צורה ורעיון אפשרי. :צנ
בראשון עלעלתי בקטלוג של איקאה שהגיע השבוע, עדיין בהשראת ההמלצות של שלומית. תמיד אני מסמנת לי כל מיני דברים שנראים טוב על הנייר. ותמיד בחנות הם נראים לא אותו הדבר, בלשון המעטה (המסקנה המתבקשת היא שהצלם גאון). אני מתקשה להבין את ההצלחה הפנומנלית של החנות. מתיש מאוד להסתובב בה, כל פריט או ריהוט רואים כמה פעמים בחנות עד שנמאס ממנו, המחירים של הריהוט הכבד (סלון, פינות אוכל, מיטות) יקרים (בוודאי יחסית לאיכות), העומס של האנשים בלתי נסבל ומוריד מחווית הקניה. וכבר הזכרתי ששום דבר לא נראה מפתה בחנות כמו בקטלוג?
רציתי ספריה חדשה, אדומה, ולשם שינוי, היא נראתה בסדר גם בחנות. לא מצאנו מדפים אדומים ב- Home Depot אז הספריה הזו היתה עדיפה על "עשה זאת בעצמך". רק שכשהגענו לאוטו התברר שהמוצר פגום, נצ הלך להחליף וחזר כעבור 40 (!!) דקות. שירות זריז זה לא הצד החזק שלהם. עוד סיבה לתמיהה שלי אודות ההצלחה של איקאה באמריקה (נצ: ואני כבר טענתי שאמריקאים אוהבים שנותנים להם לחכות בתור).אבל לפחות את הספריה האדומה שלי קיבלתי.
ומה בפוסט הבא? שנה לנחיתה באטלנטה...
תגובה 1:
איזה כבוד!
זה הלינק הראשון אל הבלוג שלי, סופסופ יהיה לי קידום בגוגל
הוסף רשומת תגובה