בשנה העוברת שכללנו מאוד את אמנות הקניות אונליין. חופשות ברור שמזמינים באינטרנט, אבל גם עוד הרבה דברים לבית ולאוטו שפשוט יותר זולים ב-eBay וחבריו. מעקב יומיומי אחר אתר הקופונים "כלכלת בית" ניפק לנו כל מיני דילים שווים (לוחות השנה שאצל ההורים, למשל). נצ עשה לי הפתעה והכין לי אלבום תמונות מאפריקה, שכולל משלוח עלה לנו... כלום. כן, כאן עינו של אף אחד לא צרה במתנות חינם ואין חְשש-כפל-מבצעים. חווית הקניה והרצון לשמר אותך כלקוח חשוב מאוד, גם אם הפרסום בצורה הזו עולה לא מעט. מחיר חציוני לחדר במלון שהזמנו אתמול באינטרנט עולה ב-50$ יותר מהמחיר אותו שילמנו. אל חשש, מה שחסכנו כאן נדע להוציא במסעדות ומזכרות.
נצ:
כדי להגיע לעבודה, אני צריך לסוע 10 מייל על הI-285, ההייוויי (highway) שמקיף את כל האטלנטה-מטרו. הרדיוס של הסיבוב שהכביש עובר בו מחוץ לעיר מספיק גדול כדי שבזמן הנסיעה אני בכלל לא מרגיש בנטיה לכיוון כלשהו. יוצא, שהרבה פעמים כשאני מגיע בבוקר לחניון של העבודה, אני מוצא את עצמי תוהה איך השמש הגיעה לצפון. הכיוונים נמצאים אצלי גם בתת מודע, והבלגן הזה משרה עלי בלבול למשך כל היום. מדי פעם אני בוחן מחלונות הקומה השישית את היערות שמסביב (כן כן, יערות), כדי להתמקם מחדש.
כששאלו אותי בארץ, נניח בתור לארומה, מה שמי, נמאס לי להגיד: "נצר, נ-צ-ר", ואחר כך נמאס לי לקרוא לעצמי : "קולן בקוף", אז קראתי לעצמי "גולן". כאן, האמריקאים ממש לא הסתדרו עם "נצר", אז חשבתי להקל עליהם עם "נצ" - נשמע כמו רשתות באנגלית. גם זה לא הלך, אז עברתי ל-Nate - נו, יותר מזה?! לא יודע למה, אבל גם השם הזה מלווה תמיד בהרמת גבה. לכן, מעכשיו קיראו לי Jake. וכבר שמעתי סיפורים על כאלה שניצלו את חוסר הפורמליות של השאלה בסטרבאקס כדי לקרוא לעצמם "בונד, ג'יימס בונד", דארת' ויידר, או איזה סלב אחר.
פעם אחת שאלתי מישהי בעבודה (כהת עור, אבל זה בקושי קשור) אם היא בחרה את העגילים שלה מסיבה מיוחדת, או סתם כי הצורה מצאה חן בעיניה. העגילים נראים כמו שלוש לשונות אש שיוצאות מנקודה אחת. לא היתה לה סיבה מיוחדת, אז הסברתי לה שלי זה מזכיר את ה-'ש' של 'שדי' מעיצובי מזוזות. היא לא הכירה את המילה מזוזה, ולא מה זה יודאיקה, אבל כן מכירה את המילה 'שדי' וכשהתחלתי להסביר שיהודים שמים את המזוזה בכניסה, היא ידעה לקשר את זה לפסח. שלחתי לה לינקים מוויקיפדיה על 'שדי' ושמות השם (נדמה שיש ערך על כל דבר), והראתי לה אתר של מזוזות שרואים עליהן את ה'שין' שלה. ההתלהבות היתה רבה - היא הבטיחה שתלך עם העגילים כל הזמן, היא תראה אותם לפסטור שלה, ובכלל שסוף-סוף היא לומדת משהו חשוב בעבודה. אחרי כמה ימים עוד שמעתי אותה מספרת על זה למישהי אחרת.
ביום פרויקט אחד נסענו כולם (אנחנו בקושי 20 עובדים במשרד) לראות סרט. בחניון, אחד העובדים (שבינתיים עזב) ראה את הדג שלנו על המכונית, ושאל נדהם (באנגלית) : "מה, אתה מאמין במה שדרווין אמר?!". הוא אגב יהודי שהגיע לארה"ב מרוסיה בלי לעבור באמצע דרך המקפצה הישראלית הסטנדרטית. אז גם הסתבר לי שהוא בריאתן. עכשיו אני מצטער שלא ניצלתי את ההזדמנות להרביץ בו תורה. הנושא כל כך ברור לי ושגור על פי שזה ממש חטא שלא הסברתי את עצמי. הוא תפס אותי לא מוכן, נאלצתי לענות באנגלית, כשאני יודע שעוד 5 דקות כבר צריך להכנס לאולם. אז בחרתי רק לענות למטר השאלות בקצרה, בלי רקע ובלי התקפה נגדית. חשבתי שלכל היותר כבר אמצא הזדמנות אחרת ללבן את הענין. ההזדמנות לא הגיעה כמובן, לא כשעוד היה במשרד ובוודאי לא כשעזב. עד היום אני שרוי בהלם, איך יכול מישהו להיות שרוי בחשכה הזו כשהוא שוחה בענייני הייטק, נמצא בחברת אנשים כמוני, מודרני ובוגר ?! איך נתתי להזדמנות להחזיר אדם אובד למוטב לחמוק בין האצבעות?!
..."כן, מה זאת אומרת?"
"כשאתה רואה את כל המורכבות מסביב, אתה חייב להבין שיש מתכנן, לא?"
- "לא, אני יכול להסבי..."
"האדם יצר תוך כמה מאות בודדות את כל זני הכלבים, הנה דוגמא לזה שצריך מתכנן"
- "מה?! זו הדוגמא שלי! ככה אני נותן דוגמא ליכולת של ברירת המתאימים להתרח..."
"פעם היה מחשב 8086 והיום יש מחשב סופר-על. אתה חושב שכזו התפתחות היתה יכולה לקרות סתם ככה באקראי?"
- "אוי, רק לא השטות הזו. שמע, אם אתה מתחיל עם הטיעונים החבוטים האלה, תדע שאין לי בעיה לענות על כול..."
"אז מה התכלית?"
- "אין תכלית". [שיט, נפלתי. הלכתי רחוק מדי. הייתי צריך להחזיר באותה שאלה אליו. מעניין, אם הייתי אומר שיש לי מטרה בחיים, והיא נענית לצו הגנטי, האם זה היה עדיף? כשמשחקים איתי ב"שלוף" הבסיס הביולוגי שלי יורה ראשון]
והנה חבר אחר לעבודה מספר על התיאוריה החדשה שפיתחו רק לאחרונה אחרי מחקר מעמיק של 10 שנים - האדם הראשון הגיע מאפריקה! כל שאר הצורות שבהן אפשר למצוא את בני האדם (נניח לרגע שאפשר לקרוא לכך גזעים - מלוכסנים, אירופאים, אינדיאנים וכו') מקורן באותו אדם שחור. התפלאתי, "מה היתה התיאוריה עד עכשיו?". הוא התפתל, מנסה להסביר מה שלימדו אותו בבית הספר (גם הוא אגב, במקור מרוסיה) בשילוב עם ההבנה שלא יכול להיות שבכמה הזדמנויות שונות נוצרו יצורים זהים למעט כמה הבדלים מינוריים. חקרתי עוד, והתברר שראה סרט, באמת מעניין מאוד, על מיפוי מדויק של כיבוש העולם ע"י האדם לפי מעקב גנטי. כלומר, עוד אישוש מדעי למה שכבר נדמה היה לי שנחשב טריויאלי.
[ בשיחה אחרת מישהו הזכיר את המאמר הזה - הנקודה היהודית במחקר נדידת הגנים. ]
הוא גם לא יודע מי זה דוקינס. כנראה שהטעות אצלי. חשבתי שהדברים ידועים ומפורסמים, ומסתבר שחלקית הצדק עם דוקינס - עם כל המדע, החידושים וההמצאות שמסביבנו, האמונה הטפלה עדיין שולטת.
כבר יצא לי להזכיר שבמדגם לא מיצג בין חברי לעבודה, חלקם מתמטיקאים בהכשרתם, אף אחד לא שמע על גֹדֶֹל, על משפטי אי השלימות שלו, אֶשֶר ובקושי מי זה באך. על הספר שהשרה עלי את הסקר, ושמסתובב אצל אבא, לא שאלתי.
ואגב סרטים, הזכרנו כבר את ביל מאהר. הנה סרט תיעודי חשוב שלו ומאוד מומלץ - "רליג'ולוס". מאהר מצליח לזרוק את האמת בפרצוף המרואינים, לרוב בלי שירגישו מרומים או מושפלים. |
בסוף השבוע האחרון הוזמנו לבראנץ' מושקע אצל שחר ולילך. נכחו כל חברי הצוות ומשפחותיהם. הבאתי עוגה, אבל הפעם היה לי תירוץ - בדיוק הגיע היומולדת.
אחר כך הלכנו לבזבז כסף בקניון. הפרסומת הלא סמויה בכותרת הבלוג נמצאית על ספל שכבר שנה שלמה קורץ לי מהמדפים עם ציור של פידמונט-פארק. (אז פרגנתי לעצמי).
בעצם כולם היו בקניות. מרגע שעבר ההלואין, פרצו מכירות החגים הגדולים - ההודיה, כריסמוכה וראש השנה.
מי שרוצה, כבר יכול להצטלם על ברכי סנטה בקניון. השבוע גם השלכת הגיעה העירה. מעניין לראות את התקדמות ה"קו האדום" מלפני חודש במיניסוטה, דרך השיט בטנסי ועד הדרום.
בלי סיבה ממש מיוחדת, אולי זה הסתיו שהגיע, אולי עוד המנגינה של Bruch ל"כל נדרי" שנתקעה לי בראש בביצוע הנהדר. בכל אופן, הנה מגדולות המבצעים (אולי צ"ל מגדולי? המבצעות?), עם היצירה שנקשרה לשמה. אגב, זו בין היצירות היחידות שאני יכול להמליץ עליהן ונכתבו במאה האחרונה.
