אביב הגיע

לכל דבר יש סוף, אפילו החורף הארוך והקר הגיע לסיומו. הטמפרטורות ביום עלו מעל מחסום ה-12 (צלזיוס). העצים הראשונים שפורחים כאן הם מהסוג הורוד (שקדיה?? כנראה שזה שזיף או עץ פרי אחר), ואחריהם גם הלבנים (שקדיה??). תרדמת החורף (גם זו שלנו) הסתיימה רשמית כשיצאנו לחגוג את היום הראשון של האביב בפסטיבל עצי הדובדבן השנתי ב- Macon. העיירה המנומנמת במרחק שעתיים נסיעה מאטלנטה לובשת חג למשך שבוע בשנה, השבוע בו פורחים 300,000 (!) עצי הדובדבן שלה. החורף הקר במיוחד שהיה השנה דחה את הפריחה הוורודה הגדולה לשבוע הבא, אבל ביום שבת היה מזג אויר אביבי למהדרין (22 מעלות, שמיים בהירים), ממש חובה לצאת מהבית, מה גם שהיו בפסטיבל כמה אטרקציות חביבות, כמו מרוץ קבוצות היתולי או תחרות זריקת דיסק לכלבים (היו המונים הולכי על ארבע בכל מקום, מקושטים בצבעי הפסטיבל כבעליהם ומאושרים לבלות יום אביבי בחוץ).
הנה הוידאו של תחרות הקבוצות (Bed Race):

בערב נשארנו לצפות בכדורים פורחים, שאמנם לא התרוממו בגלל הרוחות החזקות אבל סיפקו לנצ אפשרויות צילום למכביר.
כל התמונות מפסטיבל פריחת הדובדבן במייקון

בראשון מזג האויר השתנה לחלוטין (הוכחה חוזרת שהאביב זו עונה חמקמקה), היה קריר וירד גשם חזק, אבל כבר קבענו שניסע לטייל בהרים בצפון ג'ורג'יה יחד עם קבוצת הטיולים שאנחנו רשומים אליה. מזל שהחלטנו לא לבטל, כי לרוב הגשם לא הפריע והמסלול היה משגע, במידה מסוימת דווקא בגלל הגשם. נהר ה-Chattooga עובר בגבול עם דרום קרוליינה דרך יער קסום, שהערפל שכיסה אותו רק הוסיף לאווירה המיסטית המיוחדת שלו. הגענו גם למפלים שכוחי-אל (Opossom Creek Falls) והתענגנו על העובדה שנסענו לסוף העולם הזה רק שעתיים. נשמנו אוויר "ירוק" ונהננו מחברה טובה (אחת מהמטיילות השאילה לנצ שכמיה עודפת שהיתה לה, מה שמאוד עזר להגן על המצלמה ושאר הציוד מהגשם, שהלך והתחזק אחרי ארוחת הצהריים ליד הנהר).

כל התמונות מנהר הצ'טוגה
ועוד תמונות אביביות מהבית

בפינת האתנחתה שיר רלוונטי (טוב, זה כמעט תמיד!) לפחות משלוש סיבות.

Bruce Springsteen- The River