נצ: בבסיס מילואים של חיל האויר לידינו אירגנו מופע אוירי. חנו שם מטוסים על הקרקע שלידם הצטלמנו. אפשר היה גם להכנס לגדולים מבינהם. מסתבר שיש שלוחה של חיל האויר שתפקידה הוא שימור והנצחה (CAF) והיא נודדת עם תערוכת המטוסים הישנים האלה, ותיקי מלחמת העולם השנייה וקוריאה, שעדיין טסים, ממופע אחד לשני. בהמשך, נעמדנו יחד עם כולם (פגשנו שם את איריס, אורי והילדים) מול מסלול ההמראה ובהינו בפעלולים בשמים. לא היה שם תרגיל חדש מדי, אבל עדיין היה מרשים. 
האטרקציות העיקריות היו ה-F18, F16, שמיניית פעלולנים מקנדה בחיזוק אמריקאי אחד, ושישית "המלאכים הכחולים". ל"מלאכים" לא חיכינו - הם הופיעו בסוף היום, כשהבטן כבר קרקרה (באתר היו רק דוכני נישנושים) והשמש כבר חרכה (בערב עוד הדהד לי הראש מחצי מכת החום שחטפתי). שמעתי שהיו מדהימים.הסרטון שערכתי כאן הוא לסקרנים או ל"אוהבי הז'אנר בלבד". למעשה מה שמושך את תשומת הלב בסרטון, זה החלק הקולי של בירבורי הכרוז - באנגלית זה נשמע יותר טוב, נכון?!
קצת על הארגון של האירוע (שהמשיך גם ביום ראשון). הכל היה בחינם! מעבר לשעות הטיסה של כל המופיעים, היה חניון של לוקהיד-מרטין ליד שדה התעופה ועוד 2 חניונים אי שם בג'ורג'יה למי שבא מרחוק. לכל חניון הגיעו עשרות אוטובוסים שאספו את המוני האנשים עד לרחבת התערוכה. היו סדרנים, חיילים, שוטרים, מכשירי בידוק ותחנות ממוספרות. בין המטוסים על הקרקע הסתובבו מתנדבי חי"א להדרכה ועזרה. ההכנסה היחידה היתה מדוכני האוכל והמזכרות. רק סככות היו חסרות, כי הכובע לא עוזר כשמסתכלים למעלה כל הזמן. בהמשך מצאנו מקום מתחת לכנפי המטוסים החונים.
האם היה צריך להשליט סדר? ממש לא. התור בחניה מהאוטו עד לאוטובוס ארך כשעה והתעקל בין טורי המכוניות. שום בעיה לא נרשמה בזמן הזה, כשההמונים (מכל שכבות האוכלוסיה - זה בחינם, אמרנו?) עומדים בסדר מופתי ומתחילים לקשקש עם הסובבים (אחרי שזיהה עברית, התחיל לדבר איתנו בן של מיסיונרים נוצרים שפעלו בארץ 7 שנים). זה מזכיר לי קטע ידוע של השוואה בין איטלקים (הישראלים כנמשל) והארופאים האחרים בכל מיני תחומי התנהגות. למשל, משמאל הקטע של עמידה בתור.
אנחנו לא ממש ידענו לאן מגיעים, אבל מסתבר שלכל האחרים היה ברור שצריך להגיע עם כסאות מתקפלים. הם כבר מתורגלים היטב לאירועים כאלה.
לתמונות מהאירוע (ועוד תמונות מאוקטובר)
שאלת בונוס: מי יודע מה זה?
