סתיו בשעון חורף

הכתבה המעניינת הזו מציגה פנים קצת אחרות של מדינת ישראל- לא ממש חופש דת, לפחות לא מעיניים אמריקאיות. לשם האיזון, הנה גם מקור לגאווה שהתפרסם פה השבוע. ועוד כתבה אחרונה להיום, על איך אמריקאי טוב צריך להיות צרכן טוב.
כאן עדיין סתיו במלוא מובן המילה- כל יום יש מזג אויר אחר, קצת גשם, קצת קור, אח"כ שוב חום וחוזר חלילה.
בשבוע שעבר הייתי מרותקת למיטה, פחות או יותר, עם כאב גרון וקצת חום. לא עזרה התחמושת הכבדה- מרק עוף, מיץ תפוזים, תה עם דבש, פירות עם ויטמין C (קיוי) או אנטי-אוקסידנטים (רימון- כן, בסוף מצאנו פה רימונים טובים). אחרי חמישה ימים הלכתי לרופא (פעם ראשונה שלנו אצל ד"ר ריכטר, יהודי ממוצא רוסי, חביב למדי) והתחלתי אנטיביוטיקה, מה שחיסל את העניין די מהר.
ביום שישי הלכנו להופעה של Foreigner. נצ כבר יכתוב על זה בהמשך (הלהקה הזו היא לא בדיוק my cup of tea).
בשבת סופסוף מצאנו טיול חביב של קבוצת המטיילים שגם התאים לנו בלו"ז. הקבוצה, רובם עם כלבים, נפגשו באגם קטן צפונית לכאן. המקום מסודר מאוד, עם מסלול סלול שמקיף את האגם ועוד כל מיני מסלולים ביער. עדיין יש צבעי שלכת, ותמיד נחמד לטייל עם כלבים, אפילו שהם לא שלנו. בראשון עשינו השוואה בין שתי חנויות מזון בריא, Whole foods ו-Trader Joe's. הראשונה ענקית, יש בה הכל ומאוד מפתה לקנות (בעיקר החלק עם האוכל שהם מכינים), השניה כמו מכולת, זולה משמעותית עם פחות מבחר, אבל מצאנו נקניקיות, נקניק, שניצל ובורקס בלי חומרים מזיקים ואפילו די טעימים. היינו גם בחנות חיות ליד הבית, שיש בה מאיגואנות, דגים טרופיים ותוכים ועד כלבים, חתולים וחמוסים (חמודים). את כל החיות אפשר ללטף, הפעם התמזל מזלה של הטרנטולה. הפעם אין שיר בפינת האתנחתא, אלא קטע קלאסי של החמישייה הקאמרית (ועדיין רלוונטי, בעיקר בבלוג הזה).

עוד תמונות מן הזמן האחרון
ומהטיול הקבוצתי