סוף-סוף, הסוף לחורף ?

נצ: המנצח במשחק הוא מי שזיהה רכב ממדינה שעדיין לא ראינו רכבים ממנה. לוחיות הזיהוי בארה"ב מציינות גם את המדינה והמחוז בהם נרשם בעל הרכב, וכך אפשר לדעת מאין הגיעו. משאיות ממדינות רחוקות מזכות בפרסי ניחומים בלבד, כי ממילא הן משמשות למסעות ארוכים, וזו "לא חוכמה". למרות זאת, די התלהבתי כשראיתי משאית מאלברטה שבקנדה. כמובן, שרוב המכוניות בדרכים מסביבנו הן מג'ורג'יה, והבאות בסדר השכיחות הן מהמדינות השכנות (ויש הרבה כאלה - פלורידה, אלבמה, צמד הקרולינות וטנסי). במשך הזמן, ובמיוחד בטיולים, ראינו מכוניות מרוב המדינות, גם מהפינות המערביות של ארה"ב, כמו וושינגטון, אורגון, אריזונה וכמובן קליפורניה. משום מה, איזור ניו-אינגלנד עדיין חסר לנו ברשימה. עד שבטיול למיאמי עידית זיהתה רכב ממיין. (היתרון לא נשמר ליותר מיומיים כשראיתי רכב מאלסקה).

עוד במיאמי, בדרך מס' 1 לקי-ווסט, צילמנו לוחית מדלאוור, המדינה הראשונה, כך הסתבר לי. יש עיצובים שונים ללוחיות גם בתוך אותה מדינה. חלק מהעיצובים כוללים סמלים וססמאות. אפשר לראות כאן את כל הססמאות האפשריות לכל המדינות. חלק מהמדינות מתגאות בססמאות נורמליות ואפילו מכובדות. כמו ניו-יורק שהיא "The Empire State", או ג'ורג'יה "...On My Mind". אבל לפעמים נדמה שהיה להם ממש קשה למצוא ססמא מייצגת ייחודית, כמו ניו-מקסיקו שהיא "Sunshine State", למרות שברור לכולם שזו הסיסמא של פלורידה. או קרולינה הצפונית שהיא "First in Flight", כי שם האחים רייט הטיסו את המטוס שלהם, אבל אוהיו היא "Birthplace of Aviation", כי שם האחים תכננו את המטוס. זה ממש בלבל אותנו, עד שגיגלתי את הנושא וגיליתי שאפילו היתה דרושה החלטת קונגרס לאשר לאוהיו את המעמד הראשוני הזה, על פני קרולינה הצ'. מה, אין לאוהיו עוד רעיונות מקוריים ויצירתיים לססמאות?! המגוחכת מכולן היא הססמא של מיזורי - "Show-Me" - סליחה? זו ססמא? הצירוף המביך הזה שבמקרה הטוב גורם למיזוראים להשמע לא חכמים במיוחד?

ביום שלישי שעבר ירד שלג למשך שעות ארוכות. הוא לא הצטבר במיוחד על הקרקע, אבל היווה תזכורת ממשית לכך שהחורף עוד כאן. מצד שני, השבוע הטמפרטורות אמורות לעלות, מה שאולי יזרז קצת את האביב. השלג גם נתן אקורד סיום חגיגי לביקור של משה ונדיה. בקושי הספקנו ללכת לכל המקומות שהיו בתכנון. השופינג היה ציר מרכזי בשבועיים האלה. אם במקרה שלחנו את שני אלה לבד לוולמארט, הם פשוט שכחו לחזור.

בחרנו לקנח את הביקור במסעדה-בר שמאוד מושקעת בעיצוב. אצל 'דנטה' Dante's Down the hatch, המסעדה מעוצבת כאילו יושבים בנמל של כפר דייגים. במרכז עוגנת ספינה עתיקה במים שורצי קרוקודילים קטנים. בערבים יותר עמוסים, יושבים גם בתוך הסירה מסביב להופעת ג'אז חיה. כשאנחנו הגענו, שר לנו זמר עם גיטרה. דנטה עצמו עבר בין השולחנות וקשקש גם איתנו, ובסוף הגיש לנדיה כוס למזכרת עם לוגו מוזהב. התפריט מתורגם לעשרות שפות (כולל עברית בניסוחים צולעים) ומבוסס בעיקרו על מנות פונדו. אנחנו הזמנו את הפונדו הבשרי שבו טובלים מבחר בשרים (בקר,עוף, בקר לבן ושרימפס) וגם ירקות (הפטריות היו שוס) בשמן רותח.

בשבת חזרנו למנהג של סרט בשני דולר. שוב רצינו גלידה לפני הסרט, ושוב לא מצאנו אף סניף של Bruster's פתוח. חייבים למצוא גלידה אחרת. ולעניין הסרט: It's complicated הוא אמנם עם מריל סטריפ ושורה של שחקנים שהתמחותם בקומדיה, אבל הוא משמים כל-כך שיצאנו באמצע! אף צחוק ראוי לשמו לא נרשם בשעה שישבנו באולם. זה כבר הסרט השלישי ברצף עם מריל סטריפ שממש מאכזב- האם המלכה המכהנת הודחה?

את פורים עברנו בשקט יחסי. כל המכרים שלנו כאן לקחו את הילדים למסיבות חב"ד וה"בית הישראלי" וחזרו לספר על סיוט משעמם וצפוף שאפילו עלה דמי כניסה. אני הכנתי אוזני המן ב-3 מילויים. והנה אעיד על עיסתי - ממתכון שאורן גירון נתן, ויצא מצוין.

ולסיום, עוד כמה דגים לאוסף. ראיתי גם דג צבעוני, שנאמר : "דגֶא", אבל לא הצלחתי בשום אופן להוריד את התמונה מהטלפון הטיפשי שלי (זה לא האייפון של עידית...)