בשישי אמא ואלי נחתו פה, אחרי עשרה ימים בתפוח הגדול והסביבה. בשבת כבר נסענו לסמוקיז (the Great Smoky Mountain National Park), שנראו שונה לגמרי מהביקור האחרון שלנו באוקטובר. אחרי שטיפסנו למפלי Mingo, הגענו ל- Newfoundland gap, שם היינו קרובים מאוד לפגיעה ישירה מברק (הרגשנו את החשמל עובר דרך המטריות). הגשם לא הפסיק. נסענו לגטלינבורג לסיור פאדג' וקיטש.
בראשון בבוקר שוב זרחה השמש ונסענו ל-Cades Cove, כביש מעגלי שאמור לספק תצפיות על בעלי חיים. ומי היה מאמין שבעל החיים הראשון שנראה יהיה דוב? דוב שחור חמוד על העץ, שגרם לפקק תנועה (מזל שרובם היו אחרינו) ובטח לא הבין על מה המהומה. הריינג'רית שכיוונה את התנועה אמרה שאם הוא ירצה לרדת, לא יפריע לו שכל מיני אמריקאים סקרנים מצלמים אותו. בהמשך המסלול היו גם צבאים באחו. חילצנו עצמות במסלול למפלי Abrams וגילינו עוד מיני חיות וצמחים מעניינים. במפלים האלה הזרם הכי חזק בפארק, פינת חמד נוספת בפארק הענקי.
ומהרגע שחזרנו כמעט ולא בזבזנו זמן. עשינו קניות (Ross, T J Max, טרגט, DSW, וולמארט) ועוד היד נטויה. מחר נראה קצת תרבות במוזיאון ההיסטוריה.
בפינת האתנחתא מככבת מי שקוראת לסמוקיז "בית", דולי פרטון, ילידת טנסי שעד היום מתגוררת בה רוב ימות השנה. פארק השעשועים שלה, דוליווד, נמצא צפונית לגטלינבורג, בעיירה Pigeon Forge.
Dolly Parton- Smoky Mountain Memories
תגובה 1:
נראה שארגנתם לאמא שלך אחלה טיול :)
הוסף רשומת תגובה