יום רביעי, 3 בנובמבר 2010

ליל כל הקדושים

בשבוע האחרון עשינו קצת מכל דבר, אבל בעיקר עבדנו קשה וחיכינו לסופשבוע. גילפנו את הדלעת הראשונה שלנו.
כשהיינו בקניות שמנו לב לעגבניות עם "אזרחות כפולה"(Made in Canada) :
ביום שלישי הלכנו להופעה של קריס אלן בטברנקל, מקום שמשדרג את חווית ההופעה בכמה רמות, כשכל הנוכחים רואים ושומעים מעולה. 
באותו יום וביום למחרת היתה ברחבי המדינה Tornado Warning. בג'ורג'יה טורנדו זה משהו נדיר, ובסוף הוא עבר את המטרו שלנו בלי לגרום נזקים.
ביום שישי רוני ואיילת הגיעו אלינו ללילה אחד, בדרך לירח דבש במערב היבשת. הדרכנו אותם על קניות ולקחנו אותם לארוחת ערב ב-Sotto Sotto, מסעדה איטלקית טובה שנצ היה בה באחד מביקוריו הראשונים פה, לפני 7-8 שנים (וכמובן שלא שכחנו לקנח במרק השוקולד המפורסם שלהם. כן, זה מעולה בדיוק כמו שזה נשמע). למחרת נסענו לשוט על Carters Lake, אחד האגמים היחידים בג'ורג'יה שאסור לבנות בתים על חופיו. האגם היה קריר, נהננו מצבעי השלכת ומהשמש החמימה הכמעט אחרונה לעונה.
המשכנו לצ'טנוגה, לתצפית מ- Point Park (היכן שנערך "הקרב מעל העננים" במלחמת האזרחים) ולשיט שקיעה וצבעי שלכת על ה- Tennessee River.

בראשון נסענו עם טלי ואסף ל-Helen, לעוד טיול שלכת, הפעם בפסגה הגבוהה של ג'ורג'יה, בנקודת המפגש בין ארבע מדינות- ג'ורג'יה, צפון קרוליינה, דרום קרוליינה וטנסי (אם מוסיפים לזה את התצפית משבת, בה עמדנו במפגש של שלוש מדינות- טנסי, אלאבמה וג'ורגי'ה, היינו בתוך פחות מ-24 שעות בחמש מדינות!! או לפחות תצפתנו עליהן).
בראשון הלכנו לאירוע המרכזי של האזור בהלואין: לרחוב Briers North בדנוודי, רחוב בעל מסורת של קישוטים larger-than-life. כמות בתי הקברות, הזומבים, המומיות ושאר המתים-חיים היתה מרשימה, ובכלל חשבנו לעצמנו ששוב האמריקאים לוקחים את עצמם ברצינות. יש חג, אז עושים הכל כדי להכנס לאווירה שלו. כולם מתחפשים, כולם עושים trick ot treat, כל הבתים מקושטים, כולם קונים דלעות ומגלפים אותן.
_
פינת האתנחתא כולה קריס אלן
_
Kris Allen- Written All Over My Face
Kris Allen - It's Alright with Me
Kris Allen - Everybody Wants to Rule the World
Kris Allen - Come Together

2 תגובות:

נעה אמר/ה...

שלום נצ ועידית.
בעלי ואני שוקלים רילוקיישן לאטלנטה, לצרכי עבודה שלו. יש לנו 2 בנות קטנטנות, ואני מאוד חוששת מהצעד הזה. מצד אחד הזדמנות ללמוד משהו חדש וכולי, ומצד שני- הקשיים, ההסתגלות, המרחק.
יש לכם חברים עם ילדים קטנטנים 1-3 שנים? איך היו התגובות שלהם?

עידית אמר/ה...

אני לא יודעת אם קראת את הבלוג מתחילתו, שיתפנו בלבטים וחששות שהיו לנו. זה לא העניין רק של הילדות, הן עוד קטנות ובטח יסתגלו מהר יחסית (יש פורומים בתפוז להורים לילדים בחו"ל, ושם אפשר לשאול שאלות יותר ספציפיות לגבי גנים ורכישת השפה האנגלית).
השאלה הגדולה בעיני היא איזה טיפוסים אתם. יש הרבה אנשים שאני מכירה שבחיים לא היו חושבים לעשות צעד כזה, ואין בעיה עם זה, רק כדאי לחשוב על זה לפני שנוסעים. באטלנטה אנחנו מכירים כל מיני משפחות שהתגלגלו לכאן בנסיבות שונות ומסיבות שונות, ומאוד קשה להשליך ממצבה של משפחה אחת לאחרת, מה גם שהדברים משתנים מאוד אחרי שבאמת עושים את הצעד מעבר לאוקיינוס.
עוד הצעה שלי היא שתמקדי את החששות שלך. האם המרחק מהמשפחה, הסביבה החדשה, התרבות הזרה - מה הכי מפריע לך?
הצלחה ברילוקיישן היא הרבה ב-state of mind, אבל קשורה ישירות לתנאים המוצעים- לכמה שנים החוזה, מה המשכורת ומה היא כוללת, איזה ביטוח בריאות (פה זה קטע מאוד חשוב).
אני לא יודעת כמה את מתמצאת כבר בנושא, תשלחי לי מייל אם את רוצה ונוכל להמשיך משם.
iditandnetz@gmail.com