פרפרים מכל מיני צבעים

השבוע סערו רוחות יוצאות דופן. טורנדו בדרך כלל פוגע ונעלם, ואילו הפעם, אותו "super cell" עם מצבור מערבולות חרש את הקרקע על פני 2 סטייטס. הסופות גם לא נוהגות לעבור בג'ורג'יה - הוריקנים אוהבים את פלורידה, לואיזיאנה והקרוליינות, וסופות טורנדו אוהבות את הסטייטס ממערב לנו. למזלנו, גם כשהפעם ג'ורג'יה חטפה, הסערות פספסו את הפרבר שלנו.
את מזג האויר השמשי בסוף שבוע שעבר ניצלנו לסיורי פריחה ופרפרים בסמוקיז. כל כך הרבה פרפרים התעופפו שם, כמעט כמו זבובים טורדנים.
כאן אפשר לראות את כל התמונות מאפריל

הזדמנות להחמיץ

בשבועות האחרונים טיילנו באדיקות, כל-כך כיף לראות ירוק בעיניים אחרי ארבעה חודשים חורפיים בכמעט הסגר. הירוק של האביב הוא ירוק זוהר שנראה כמעט לא אמיתי.
לפני 10 ימים טיילנו קצת ב-Chattahoochee National Recreation Area, פיסת שלווה ירוקה רבע שעה מהבית. פגשנו הרבה דייגים, שייטים ושהולכים-על-ארבע.

בשבת הזו נסענו לצפון ג'ורגי'ה לראות עצי תפוח ודובדבן בפריחה, קינחנו בשני מפלים ותצפית הררית יפה. את מטעי התפוח כבר ביקרנו בעונת הקטיף האחרונה.



את המפלים אנחנו מוצאים באתרים שממפים את כל מפלי ג'ורג'יה. הרשימה ארוכה, אבל הצלחנו לעבור על חלק גדול ממנה. לפעמים המפל נמצא ממש בצד הדרך, ולפעמים צריך לנסוע על דרך עפר בין ההרים.



כמה מפגשים מרגשים בדרכים...

אני אומר לעידית: "תראי איך המכונית הזו נראית כמו מ"בחזרה לעתיד", ובאמת, אחת מה"דלוריאן" הבודדות  שיוצרו עברה בשכונה שלנו.

הנה כלב גדול במכונית קטנה:











והנה כלב קטנטן:









מחירי העגבניות הרגילות מרקיעים שחקים, וכבר הגיעו למחיר העגבניות המשובחות יותר. אנחנו כמובן מנצלים את ההזדמנות להכין שקשוקה נהדרת בשלושה צבעים. החמצנו גם עגבניות ירוקות.

חג שמח מאיתנו והחתולים

ולסיום, הסחלב שקנינו לפני יותר משנה, התעורר לקראת הפסח. אפשר כמובן לקנות חדש שכבר פורח, אבל יש משהו מרגש בהשקעה שמניבה פירות, או פרחים במקרה הזה

בלי מילים

נצ: אוקיי, עם קצת מילים... של אחרים.
כמה לינקים שמדברים בעד עצמם:
המובארקים.
   " ... אומרים לנו שאנחנו שוק חופשי, כמו באמריקה, כמו באירופה, אבל האמת מבצבצת. אנחנו רק סוללות קטנות שעובדות קשה מאוד ומדמיינות חופש כלכלי שאיננו... "
ובן כספית מחרה מחזיק אחריו

לכבוד פורים -
אוסף ההלכות לעם ישראל (של גיל סלוביק), למשל הקטע על המילואים מומלץ וגם זה שעל הקניות בסופר.

עם פרוץ האביב, החלו לבצבץ בדרכים כל אותן מכוניות שנמנמו בגראז'. למשל השבוע, עברנו ליד למבורגיני. מסביב, אפשר לראות את השיער המתבדר של נוסעי הקבריולה למינהן. מסכנים, בלחות והחום האטלנטאים, אפשר להנות מהגג המקופל בקושי שבוע בשנה.
מעניין שבין המכוניות האירופאיות כאן, חסרות לגמרי הצרפתיות. אין רנו ולא סיטרואן. האיטלקים מופיעים רק עם רכבי היוקרה/ספורט, כמו הלמבורגינים הבודדים והפרארי. אתמול ראיתי רולס-רויס. יש וולוו, בנטלי והרבה מאוד גרמניות. BMW, אאודי ומרצדס.
מצידי, לא היה לי אכפת לנסוע לעבודה עם כזה אוטו:

אגב, אומרים שבארה"ב אין חתולים שמסתובבים ברחובות. אני דווקא רואה הרבה, ושוקל לאמץ חתול נוסף למשפחה:

מרץ בעצלתיים

עברו שבועיים מאז שכתבנו פה לאחרונה, אבל לא התחדש הרבה. נסענו לראות קצת מפלים בצפון ג'ורג'יה בשבוע שעבר.

השבוע הלכנו להופעה של בריאן אדמס ב-Symphony Hall. הרבה שירי אהבה וקיטש, הרבה להיטים, היה נחמד.

לא דילגנו על פורים-

נצ הכין אוזני המן (פרג ובננה-אגוזים).

כמובן שפינת האתנחתא תהיה בריאן אדמס, שיר קלאסי (I got my first real sex dream???) ושיר חדש יותר. איזה קליפים חמודים עשו באייטיז...

Bryan Adams - Summer of '69

החטוליפס באים

בשבועות האחרונים קצת הפשרנו מהחורף. גם העצים מסביב התעוררו ופורחים בשלל צבעים.

בראשון שעבר יצאנו לטייל ב- Sweetwater Creek State Park בסיור מודרך עם ריינג'ר. הפארק קרוב מאוד לאטלנטה ודורש ביקור נוסף, עם אגם שבדיוק מתאים בגודל לשיט ועם כמה שאריות ממלחמת האזרחים (בית חרושת לבדים שנשרף ע"י הגנרל שרמן) ומההצפות של קיץ 2009 (גשר עתיק שחיבר בין חלקי הפארק ונהרס כליל).

בשבת הקודמת ארחנו את נעה ודורון, זוג שעשה רילוקיישן מרמת גן לדנוודי ויצר איתנו קשר כאן בבלוג. אנחנו כבר יכולים לתת עצות ומרגישים הרבה פחות חדשים. בשבת הזו כבר עשינו איתם כרטיס קוסטקו ויצאנו מהקנייה הראשונה עם השלל הנאה הזה. החנות לא בהכרח זולה, אבל יש בה מבחר אוכל שמאוד קשה לעמוד בפניו וכל מיני מוצרים שלא ראיתי במקומות אחרים, מה גם שהבשר מאוד איכותי.

ואם כבר מדברים על קניות של אוכל, הפרסי התחיל להביא קוטג'! איזה ארוחת שחיתות הכנו באותו ערב.

מה עוד עשינו בשבועות האחרונים? נצ קיבל כרטיסים לקולנוע אז הלכנו סופסוף ל"נאום המלך". משחק מעולה, סרט נחמד. ב- HBO ראינו את Crazy Heart, הסרט שזיכה את ג'ף ברידג'ס המעולה באוסקר בשנה שעברה. היינו גם במסעדה איטלקית טובה (מסתבר שיש הרבה כאלה באטלנטה, מסעדות שהאוכל בהן שולח אותנו בחזרה לאיטליה), Valenza.

hec

הגיע הזמן בשנה ל- Valentine's Day, חג קיטשי במהלכו "עושים קופה" כל מוכרי הפרחים, שוקולד וכרטיסי ברכה. חג שהוא עוד תירוץ לשכע אנשים להוציא את ה- hard earned cash שלהם (ביטוי ששומעים פה הרבה, בין השאר בהופעות שאנחנו הולכים אליהם, בו האמן מודה לקהל על שבזמנים הקשים האלה, הנוכחים החליטו להוציא את ה- hec שלהם דווקא שם. כמובן שגם בהופעה של בראד פייזלי, אחד מאמני הקאונטרי הכי פופולאריים, הוא הודה לקהל על המאמץ ושהוא מאוד מעריך את זה. התגובה: מחיאות כפיים נלהבות.) על כל מה שלא הספיקו לקנות בכריסטמס. כמובן שתכשיטים הם אמצעי מושלם להביע אהבה, every kiss begins with Kay וכל ה-crap הזה.
אז כבר די ברור שאנחנו לא חוגגים מתי שאומרים לנו, ואין שום סיבה ללכת למסעדה דווקא באחד הימים העמוסים בשנה. יצאנו למסעדה בשישי בערב; Haven התגלתה כקומפורט פוד-גורמה טובה מאוד. בשבת לפני ה- Valentine's Day הלכנו לקניון. מסתבר שזה סופשבוע שמאפיל עליו בעומס קונים רק הסופשבוע שלפני הכריסטמס. טעות של מתחילים.
מה שכן, פינת ההאתנחתא הושפעה מהאוירה הרומנטית- הנה אחד השירים היפים מההופעה.

Brad paisley - Then

Smokies- take 3

נסענו לסמוקיז להתאוורר קצת מכל החורף הזה. הגענו לשמורה מנונמנת עם יופי מיוחד, מעברי ההרים מכוסים בשלג וקרח; העמקים מנוקדים במפלים ונחלים. העצים ערומים לגמרי, אבל כשנכנסים לסמוקיז מרגישים את הטבע בכל כיוון, גם אם הוא פחות ירוק מכרגיל.

הגענו לאזור בפארק שעוד לא ביקרנו בו, Deep Creek, הלכנו קצת בטבע והתחממנו בשמש שבדיוק יצאה מבין העננים. בנסיעה לכיוון גטלינבורג, עברנו בדרך החוצה את הפארק לאורכו וקבלנו הוכחה שרוב הדרכים בפארק פונו לאחרונה באמצעות מפלסות- הכביש לפסגה הגבוהה בסמוקיז, Clingsman Dome, היה מכוסה בכעשרים ס"מ של שלג וקרח.

הפעם בחרנו לישון מחוץ לעיירה הקיטשית, ב- B&B שממוקם בשכונת האמנים ומתצפת על Mount LeConte. המקום לוקח את עצמו ואת ההיסטוריה בת ה-80 שנה שלו מאוד ברצינות, שמים לב לכל פרט, מהעוגיות החמות בפינת הקפה ועד האח המבוערת בחדר האוכל. אכלנו שם גם ארוחת ערב, והיה לנו מאוד נחמד שאחרי יום ארוך בדרכים לא היינו צריכים להגרר ברחובות גטלינבורג ובסוף לאכול ב- TGI Friday's... גם בארוחת הבוקר פינקו אותנו כראוי, עם eggs benedict ופנקייקס אוכמניות. וכדי להוריד את כל הארוחות, הסתובבנו בשכונת האמנים. בצהריים המשכנו חזרה לכיוון הפארק, עצרנו בכמה מפלים ולפני היציאה מהפארק קפצנו לשרידי תחנת קמח ישנה.

לכל התמונות מהסמוקיז

בפינת האתנחתא, בניגוד מוחלט לטיול, העצים מזויפים.