לפני שבועיים התחלנו לסדר את הדירה. בשלב זה, רוב הדברים כבר פורקו, נצ סידר לא רע את המטבח (למרות שדווקא הוא לא משופע במקומות איכסון) וגם התקין עוד מדפים בארונות הקיימים. בסופשבוע שעבר (לפני 10 ימים) נצ גילה שהוא יצטרך לעבוד, אבל כמה שעות ביום שבת בערב נאלצו להסתדר שם בלעדיו.
אנחנו כבר הזמנו כרטיסים להופעה של Snow Patrol (השירים שלהם שמכירים, בארץ לפחות, הם chasing cars ו- chocolate. בארה"ב הלהקה יותר מוכרת) ב-Tubernacle. האולם בדאונטאון אטלנטה הוא קטן יחסית, וממש מוצלח להופעות. יכולנו לראות את הלהקה מקרוב, לראות כל הבעת פנים וממש לחוש את האנרגיות שלהם. הסולן היה פטפטן וכריזמטי, פשוט ידע לתת שואו ויצר חיבור טוב עם הקהל. נצ מאוד נהנה למרות שלא הכיר כמעט אף שיר. גם להקת החימום, ה- Plain Whity's, היו טובים (יש להם שיר מוכר, Hey there Delilah, אבל דווקא השירים האחרים ששמענו טובים יותר, למשל Hate, Let me take you there ו- 1,2,3,4 מההופעה בטברנקל. כמה מפתיע שבגלגל"צ שמים רק דברים שכבר גובלים במאוסים). התלבטתי איזה שיר מההופעה לשים פה, אז שמתי שניים.
_
Snow Patrol- Run Snow Patrol- Open Your Eyes
גם השבוע האחרון חלף מהר בסידורים. לפחות נצ הספיק לאפות עוגה (מלכת שבא, כמובן).
ביום שישי הלכנו לסרט בקולנוע ב-2 דולר. הסרטים שם לא הכי חדשים, אבל די נחמד לשלם סכום זעום כזה לכרטיס (אפילו הגלידה במקדולנדס שליוותה אותנו בסרט עלתה יותר) ולראות סרטים שעוד לא יצאו ב-DVD. ראינו את הקומדיה הבאמת-מצחיקה The hangover ("בדרך לחתונה עוצרים בוגאס". הפעם אני מבינה לגמרי למה לא תרגמו את השם המקורי כהלכתו. "החמרמורת" זה ממש לא שם שיביא קהל לבתי הקולנוע). לשם שינוי, צחקנו כל הסרט, ולא רק ב-20 דקות הראשונות (רוב הקומדיות ממצות את הרעיון המצחיק בהתחלה ואח"כ הסרט נמתח ללא מטרה).
בשבת, נסענו לאגם Allatoona כדי לראות את תחרות הסירות של המועדון שבו חבר גם גיל.
נצ: אבא הצטרף למועדון הזה כבר מזמן.
החברים במועדון הזה שותפים לבניית סירה לפי אותו הדגם (Puddle Duck Racer, להלן ה"ברווזון") וגם אבא בנה ושט בכזו. לחברים האמריקאים יש אגמים שלווים בכל פינה, ולעומתם אבא צריך לנווט את קליפת האגוז שלו בין משברי הים התיכון. צריך לראות איך הלייפ-סטייל, חיי החברה והיציאה לטבע מוטמעים כאן כחלק מהשגרה. אפשר למצוא קבוצה לכל עניין, מקום לכל פעילות ותמיכת הסובבים לכל דרישה. כך למשל מועדון הברווזון הכריז על "תחרות" שנתית באגם ליד אטלנטה - רשויות האגם התגיסו לספק משגיחים ועוזרים צעירים, המזח (הטבוע עוד מהשטפונות) נותר חופשי ממפריעים ובערב ארגנו להם בופה חופשי בבר קרוב. חברי הברווזון שפגשנו שם טענו שלא ממש ארגנו כלום, הדברים פשוט קורים מבלי שהיה צריך להכריח מישהו לעשותם. הם שהו שם 3 ימים, מבלים בסדנאות, אוכל ובטלה וגם כמובן שיט.
אחרי שרואים את שולחן הפרסים מבינים למה המילה "תחרות" במרכאות, כל אחד תרם גביע מְבּוּרוָז כשהכוונה שיהיה חסר ערך ככל האפשר. רוב חברי הברווזון נראו כפנסיונרים, ולמעשה הזכירו את אבא בהרבה מובנים, בלבוש, מראה והתנהגות. מעניין אותי לדעת אם היה זה רק צירוף מקרים שהצטרף למועדון שאלה חבריו? מסתבר ששמו הולך לפניו במועדון הזה, וכולם מאוד שמחו לראות את הנציגים שלו והחליפו איתנו חוויות. הם גם צירפו אותנו לסירת מנוע שעשתה סיבובים ליד הסירות בזמן התחרות, אז קיבלנו מבט מקרוב על הסירות ועל האגם היפהפה שהם בחרו בשביל התחרות הזו.
אפשר לראות כאן את אלבום התמונות המלא מהביקור באגם
וכאן סרטון קצר מהתחרות :סוף נצ
בראשון נסענו לעיר הציורית, Alpine Helen, שנמצאת בהרי האפאלצ'ים (בצפון ג'ורג'יה, קרוב ל"גבול" עם צפון קרוליינה). העיירה מפורסמת בגלל סגנון הבנייה הגרמני (אלפיני), 

ובאוקטובר היא גם מארחת את ה-Oktoberfest, שזה שם מפוצץ להיכל בירה עם שירים בגרמנית, לצלילהם רוקדים כמה זוגות זקנים שנראים כמו בוגרי מלחמת העולם השנייה. שתינו בירה, אכלנו פרצל טבול בשוקולד (שילוב מאוד מוצלח), חקרנו את חנויות הקיטש הרבות, נכנסנו למוזיאון טרנטולות (כן, זה מה שזה נשמע בדיוק) וטיילנו באזור למפלי Anna Ruby ולאגם השלו שיצר אחד הסכרים על נהר ה-Chattahoochee (שזורם, בין השאר, גם דרך אטלנטה).
ראינו שם זוג שבחרו את העלים המתחלפים של הסתיו והאגם כתפאורה המושלמת לחתונה (צודקים לגמרי), ובביתן מול האגם ערכו את החופה והמשתה שאחריה.
אפשר לראות כאן את האלבום המלא מהיום בהלן והמפלים
אנחנו כבר הזמנו כרטיסים להופעה של Snow Patrol (השירים שלהם שמכירים, בארץ לפחות, הם chasing cars ו- chocolate. בארה"ב הלהקה יותר מוכרת) ב-Tubernacle. האולם בדאונטאון אטלנטה הוא קטן יחסית, וממש מוצלח להופעות. יכולנו לראות את הלהקה מקרוב, לראות כל הבעת פנים וממש לחוש את האנרגיות שלהם. הסולן היה פטפטן וכריזמטי, פשוט ידע לתת שואו ויצר חיבור טוב עם הקהל. נצ מאוד נהנה למרות שלא הכיר כמעט אף שיר. גם להקת החימום, ה- Plain Whity's, היו טובים (יש להם שיר מוכר, Hey there Delilah, אבל דווקא השירים האחרים ששמענו טובים יותר, למשל Hate, Let me take you there ו- 1,2,3,4 מההופעה בטברנקל. כמה מפתיע שבגלגל"צ שמים רק דברים שכבר גובלים במאוסים). התלבטתי איזה שיר מההופעה לשים פה, אז שמתי שניים._
Snow Patrol- Run Snow Patrol- Open Your Eyes
גם השבוע האחרון חלף מהר בסידורים. לפחות נצ הספיק לאפות עוגה (מלכת שבא, כמובן).
ביום שישי הלכנו לסרט בקולנוע ב-2 דולר. הסרטים שם לא הכי חדשים, אבל די נחמד לשלם סכום זעום כזה לכרטיס (אפילו הגלידה במקדולנדס שליוותה אותנו בסרט עלתה יותר) ולראות סרטים שעוד לא יצאו ב-DVD. ראינו את הקומדיה הבאמת-מצחיקה The hangover ("בדרך לחתונה עוצרים בוגאס". הפעם אני מבינה לגמרי למה לא תרגמו את השם המקורי כהלכתו. "החמרמורת" זה ממש לא שם שיביא קהל לבתי הקולנוע). לשם שינוי, צחקנו כל הסרט, ולא רק ב-20 דקות הראשונות (רוב הקומדיות ממצות את הרעיון המצחיק בהתחלה ואח"כ הסרט נמתח ללא מטרה).
נצ: אבא הצטרף למועדון הזה כבר מזמן.
אפשר לראות כאן את אלבום התמונות המלא מהביקור באגם
וכאן סרטון קצר מהתחרות :סוף נצ
אפשר לראות כאן את האלבום המלא מהיום בהלן והמפלים
4 תגובות:
הי לכם,
מזמן לא כתבתם בבלוג. הנופים שצילמתם מקסימים, כמו שאני אוהבת- עיירות ציוריות, אגמים וסירות עם או בלי תחרויות. גיל בטח שמח על הקשר שיצרתם שם. ההצעה לבקר באפלצים נראית מעניינת. אבדוק.
המשיכו להנות במקומכם החדש!
נשיקות, אמא.
הי !!!!
סימני הקריאה הם להראות את ה-INDIGNATION שלי על מה שאמרתם שאני דומה להם.
א נ י ל א כ ל כ ך ש מ ן ! !
אחלה תמונות.
ועכשיו בטון יותר רציני.
שמחה רבה בליבי על שעיניכם רואות את הלייףסטייל האמריקאי. אדם שלא חווה את אורח החיים הזה עולמו אינו שלם.
כאן בארץ אנו עומדים מול גלים של שחיתות ושמאלנות האוכלים כל חלקה טובה. לא משתמע מדברי שבאמריקה הכל טוב ואין בעיות. ודאי יש, והזמנים האלה יוכיחו.
כל שאני אומר, להחלטות חשובות על העתיד טוב שמסד הנתונים יהיה גדול יותר.
פעם לא היו לי לבטים. מאז שאני מכיר את שולמית אלוני- יש ויש.
אבא
ידעתי שהבלוג לא יהיה שלם בלי שולמית אלוני ;)
אתה צודק שלא הכל באמריקה טוב ויפה, זה ברור ולו רק כי אין שום דבר מושלם (ידענו מראש ולכן לא ציפינו). המדינה הזו שמרנית יותר ודתית יותר מרוב מדינות המערב (כן, כולל ישראל). וזה אף פעם לא יכול להיות חיובי. אבל לפחות יש איפה להירגע מהיומיום, טבע ופעילויות לא חסרים פה. מתי האירוע הבא של ה-PDR?
רק אחד היה באמת שמן. כל השאר היו לכל היותר בעלי כרס ידידותית למשתמש.
הוסף רשומת תגובה