נצ: מי שפגש אותי לפני יום הזכרון בוודאי יודע שאני מקדש את הנופלים (או מקדיש להם) בשמיעת כל שירי הזכרון והמלחמות. בשנים האחרונות, עם פרוץ גלגל"ץ, מתכנסים ברדיו לרשימת שירים די מצומצמת, שחוזרת על עצמה, וגם הרחיבו את פרויקט הלחנת שירים שנכתבו ע"י הנופלים. הפרויקט מאוד מכובד, וגם הניב שירים טובים (ומצמררים כמו זה) אבל בד"כ אני לא "מתחבר" אליהם. לכן, הכנתי לי את ספרית השירים על המחשב, ומכיוון שהאזנה לכולם נמשכת כמה שעות, השיר הראשון מתחיל להתנגן כבר עם צאת חג שני של פסח. רציתי לאסוף כמה שירים ביוטיוב, ולשם כך חיפשתי את אילנית שרה "אחיי גיבורי התהילה", אך השיר לא קיים בגירסא מצולמת (אם מישהו מוצא כזו, נא לשלוח). השיר הזה שייך למבחר השירים שבלעדם לא יצאתי ידי חובת שמיעת שירי זכרון. אז חיפשתי את "היובלים וההראלים" ("על דעת המקום"), אבל זה דבר אחד להקשיב למירי אלוני ודבר שני גם לראות אותה. לא ברור לי למה דווקא שני השירים האלה נפלו חלל בגרונן של שתי אלה. אז בלית ברירה, אני מפרסם את הקטע המעולה הזה (כדאי לחכות להפתעות באמצע הסרטון):
הפיקניק של יום העצמאות היה נחמד. הפארק הענקי מאורגן במיוחד לספורט ומנגל- היו סככות עם גריל ושולחנות (וביתני שירותים נקיים לרוב), ולצידם הרבה מגרשי כדורגל, טניס וכדור בסיס. הגיעו הרבה משפחות שלא הכרתי, וגילינו שטניה מהעבודה של נצ גרה ממש לידינו, אז בטח נזמין אותם מתישהו.
בשבת הלכנו להרצאה מה- science club, שבוע שני ברציפות (בשבוע שעבר היה דיון על התחממות האקלים וכמה האדם תורם לה ולמה ניתן לצפות בעשורים הבאים; הפעם דנו בחיות בקו החוף של ג'ורג'יה (נצ: או יותר בהרחבה- זיהוי בע"ח והתנהגויות ע"פ עקבות, מחקר שמסייע ללימוד מאובנים). לפני ההרצאה ישבנו על כריות במסעדה טורקית עם כל האוכל המזרח-תיכוני המוכר (חומוס, פיתות, סלט צזיקי, שיפודים, חצילים ממולאים). באיזשהו שלב הגיעה קבוצת תיכוניסטים גדולה לבושה בחליפות ושמלות ערב. מסתבר שהיה Prom השבת, והחבר'ה חושבים שזה קול לבלות במסעדה כזו לפני הריקודים (כנראה זה קשור לנרגילות שאפשר לעשן בה). אחרי ההרצאה ראינו עוד חבר'ה בלימוזינות ליד מלון Ravinia (שם נערכו הריקודים). כרגיל, אמריקאים (אפילו בני עשרה) לוקחים את עצמם ואת טקס הפרום ברצינות, מהלבוש והמסעדה ועד הלימוזינה (וסביר להניח גם ההשתכרות שאחרי).
בראשון נסענו לאאוטלט כדי להצטייד לקיץ (כמה זוגות מכנסיים וגם כמה גאדג'טים למטבח).
והפינה לסיום: השיר הזה מתנגן הרבה עכשיו ברדיו, הוא קצת מזכיר (אפילו בקליפ) את זההפיקניק של יום העצמאות היה נחמד. הפארק הענקי מאורגן במיוחד לספורט ומנגל- היו סככות עם גריל ושולחנות (וביתני שירותים נקיים לרוב), ולצידם הרבה מגרשי כדורגל, טניס וכדור בסיס. הגיעו הרבה משפחות שלא הכרתי, וגילינו שטניה מהעבודה של נצ גרה ממש לידינו, אז בטח נזמין אותם מתישהו.
בשבת הלכנו להרצאה מה- science club, שבוע שני ברציפות (בשבוע שעבר היה דיון על התחממות האקלים וכמה האדם תורם לה ולמה ניתן לצפות בעשורים הבאים; הפעם דנו בחיות בקו החוף של ג'ורג'יה (נצ: או יותר בהרחבה- זיהוי בע"ח והתנהגויות ע"פ עקבות, מחקר שמסייע ללימוד מאובנים). לפני ההרצאה ישבנו על כריות במסעדה טורקית עם כל האוכל המזרח-תיכוני המוכר (חומוס, פיתות, סלט צזיקי, שיפודים, חצילים ממולאים). באיזשהו שלב הגיעה קבוצת תיכוניסטים גדולה לבושה בחליפות ושמלות ערב. מסתבר שהיה Prom השבת, והחבר'ה חושבים שזה קול לבלות במסעדה כזו לפני הריקודים (כנראה זה קשור לנרגילות שאפשר לעשן בה). אחרי ההרצאה ראינו עוד חבר'ה בלימוזינות ליד מלון Ravinia (שם נערכו הריקודים). כרגיל, אמריקאים (אפילו בני עשרה) לוקחים את עצמם ואת טקס הפרום ברצינות, מהלבוש והמסעדה ועד הלימוזינה (וסביר להניח גם ההשתכרות שאחרי).
בראשון נסענו לאאוטלט כדי להצטייד לקיץ (כמה זוגות מכנסיים וגם כמה גאדג'טים למטבח).
One Republic- All the Right Things
2 תגובות:
הי!
ואת הנשף "המהמם" שהיה לנו בחוף התמרים זה לא הזכיר לך?! :)
מיטל
אכן גם לנו היה מעין פרום, חיקוי לדבר האמיתי. רק שלא נסענו בלימוזינות והבנים לא לבשו עניבות פרפר (או עניבות בכלל). אני בעיקר זוכרת שהלכנו לפאב אחר כך עם רוני וליאור :)
הוסף רשומת תגובה