sweet carolina

רק שלושה שבועות אנחנו פה וכבר הגיע חג ראשון, Labor Day, שמשמעותו סופשבוע ארוך (3 ימים). יצאנו קצת לטייל, ואני יצאתי לראשונה מגבולות ג'ורג'יה. היעד היה צ'ארלסטון והחופים של דרום קרוליינה. הגענו לעיר בשבת בצהריים, אחרי מעל 5 שעות נסיעה, חלקן ב-highway וחלקן בכביש כפרי יותר, שזימן לנו מפגש עם כמה מהעיירות הקטנות והחביבות שלאורכו (תמרור המציין "church", אספן מכוניות ישנות, דוכנים שמוכרים אגוזים מטוגנים). צ'ארלסטון היא עיר הנמל המכובדת של הדרום הישן, עדיין תוססת (היום בגלל הסטודנטים הרבים שלומדים בה), משומרת היטב וממוקמת על החוף המפרצי של קרוליינה. ביקרנו בפורט סאמטר, המבצר בו נורתה הירייה הראשונה של מלחמת האזרחים, ובאחוזת מטעים (Boonehall Plantation), שמוכרת אולי מכמה סרטים שצולמו בה (היומן, הצפון והדרום). אמנם היום המקום מסחרי למדי (וגובה מחיר שערורייתי לכניסה), אבל אני וצבא שלם של תיירים ניסינו למצוא שאריות לסקארלט אוהרה ורט באטלר.
את המלון הזמנו מראש באינטרנט, אז לא בזבזנו זמן והגענו לעיר, הסתובבנו בטיילת ואכלנו מטעמים דרומיים (מבוססים על פירות ים, תירס וקוקוס בעיקר, לא כולם כל-כך טעימים אבל מאוד טריים). למחרת הסתובבנו בחלק אחר של העיר, שהרובע ההיסטורי שלה הוא ענק (בוודאי במונחים אמריקאיים, אבל גם בהשוואה לערים אירופאיות). הבתים עם אופי, ה-spanish moss, הצמח הטפילי שנתלה מחלק מהעצים, מוסיף לכל המראה נופך רומנטי, וקשה להפסיק לצלם. נסענו לעוד אחוזת מטעים, שה-highlight שלה הוא ה- swamp garden (צריך לראות כדי להבין- תמונות בקרוב). התחלנו לנסוע לאורך החוף לכיוון סוואנה, בדרך עברנו בשרשרת איי החוף של קרוליינה, שמקושרים ליבשה בשרשרת גשרים וכבישים מרשימה מאוד. העיר סוואנה, הפעם במדינת ג'ורג'יה, גם היא משומרת להפליא, מלאה בחנויות עתיקות ופינות חמד (בין השאר, הספסל מ"פורסט גאמפ"). ביום האחרון הדרמנו עוד קצת על החוף ל-Tybee Island, אי פיראטים לשעבר. נהננו מהחוף וממזג האויר, ראינו דולפינים ממש על קו החוף והשקפנו עליו גם מלמעלה במגדלור עתיק.
2 מסקנות מהטיול (אולי אני אזכר בעוד כמה אחר-כך):
אפשר להסתדר בלי לקנות מים. גיליתי את זה בסטארבאקס, כשנצ הטעין את עצמו בקצת קפה. רציתי לקנות בקבוק קטן והמוכרת אמרה לי שאני אוכל לקחת water to go. וכמובן שכנ"ל גם בכל מסעדה שבה יושבים. מאוד נחמד.
האמריקאים הם המומחים הגדולים בעולם בניהול small talk, והכל בחיוכים ואווירה חברית. אנחנו צריכים להתרגל שכל פעם שמזמינים קפה, המוכרת שואלת how is it going, לא להגיד רק אוקיי, לנסות להגיד לפחות great, אם לא להתחיל לספר לה איך עבר עלינו הסופשבוע. וגם ללמוד לשאול אותה בחזרה... נצ שונא את המעלית בעבודה ביום שני, כי כולם שופכים עליו מידע על מה הם עשו בסופשבוע (נושא חם מאוד כאן).
ובלי קשר: מצאנו קוטג' נורמלי בסופר, מצאנו וטרינרית חביבה לחתולים, מצאנו רופא משפחה (היינו חייבים למצוא, בגלל הביטוח הרפואי שעשינו השבוע, אז רשמנו את הרופא של איריס ואורי) ומצאנו תופרת (לא זולה, אבל עשתה עבודה טובה על הג'ינס החדש שלי. אין ספק שהשירותים האלה, למשל גם מוסך וספר, יותר יקרים מבארץ).
וחזרה לפינת האתנחתא הזנוחה עם שיר הלל לקרוליינה.

Ryan Adams- My Sweet Carolina