אמא החליטה להעביר את המסר כשהיא "יורה בתותחים הכבדים" => אהוד מנור :
אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי בגוף כואב, בלב רעב כאן הוא ביתי לא אשתוק, כי ארצי שינתה את פניה לא אוותר להזכיר לה, ואשיר גם באוזניה עד שתפקח את עיניה | ... או או או אוו... אין לי ארץ אחרת עד שתחדש ימיה עד שתפקח את עיניה |
ואם כבר באהוד מנור/נוסטלגיה/הארץ עסקינן, אני מוסיף שיר ששייך לקבוצת השירים שתמיד מלחלחים לי את זוית העין:
מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים שספר כל נמש חרש ובחול נרדם - מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם? אני רוצה לחזור אל הימים הכי יפים שלי הימים היחפים של בנימינה - כן, אני זוכר, הכל זרם לאט, השמש לא מיהר אנשים אמרו שלום, חבר היה חבר. "היורה ירד מחר הבט בלבנה" "איך היה יבול הענבים השנה?" "היכנסו הערב יש ריבה מתות גינה", "ובלילה תתכסו כי תהיה צינה." | אני רוצה לחזור... ועכשיו אם יום או ליל, אם רע לי ואם טוב אין לי רגע זמן לשבת ולחשוב. לפעמים אני כמעט מדעתי יוצא כל ימי אני הולך לשם ולא מוצא. אני רוצה לחזור... מה קרה לילד שנרדם בחול החם שיום אחד, לפתע, קם ונעלם? |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה