יום שבת, 1 באוגוסט 2009

קצין ושקשוקה

נצ:
השבוע שודרו שתי תוכניות שהתקשרו לי לרשומה קודמת כאן. הראשונה, של מיקי רוזנטל על "שיטת השקשוקה", באופן מוזר שמחה אותי כי הרגשתי שמישהו שוטח את טענותיי בצורה מדויקת. התנחמתי בתוכנית ששכנעה אותי שזו צרת רבים. מיקי ביסס בדיוק את ההאשמות שיש לי כנגד המדינה. חבל רק שהמגננה שנקטו האחים עופר הסיטה את תשומת לב הצופים והמבקרים מהמסר האמיתי. פקידי המדינה תוארו בתוכנית כחסרי עמוד שדרה, ללא כל ערכים אתיים. עולה בדעתי כרגע שאולי היה טוב לחבר קוד אתי גם לאנשי הממשל כמו לחיילי צה"ל. הלוואי ופקידי האוצר היו רואים לנגד עיניהם מטרה מוגדרת בבירור של שירות הציבור, והיו נבחנים לפיה. הם היו מגלים מקצועיות, אחריות ואמינות, תכונות שכרגע חסרות להם.

מיקי תיאר איך נכסי המדינה נמסרים בלי הבחנה (כדאיות כלכלית, מי הקונה היחיד, מה האינטרס שלו), איך הצהרות פופוליסטיות (השר רפי איתן, למשל) מכסות על נורמות ירודות (זיהום הסביבה מהמפעלים) ואיך הנציגים שלנו דואגים רק לקידום הקריירה של עצמם ובשום אופן לא לקידום האינטרסים של בוחריהם. והכל חוקי, כלומר, שאפשר להצדיק, לחזק ולהתבסס על הנורמות האלה. אז נגד מה נפגין? הרי לכאורה הכל בסדר – אין שחיתות ואין מעשה פלילי, לכל היותר מדובר בפקיד לא ממש מצטיין. אותו פקיד ממונה מתוך המשרד ולא ע"י הציבור וכך גם הוא וגם השר מוגנים מביקורת, והשקשוקה ממשיכה להתבשל.


התוכנית השניה היא של רוני דניאל על בה"ד 1. ראיתי רק פרק אחד מתוך סדרה שלמה, אבל אני נוטה להאמין שהתוכן לא ישתנה בהמשך בצורה משמעותית. מצד אחד, זה נהדר – לראות את בחורינו הטובים, חדורי המוטיבציה והרעל בעיניים. צריך לשדר מדי פעם תוכנית להעלאת המורל על צה"ל החזק, הטוב והמוסרי, צבא העם. הפרק באמת לא היה צריך להיות משודר אחרת, ורוני הדגיש גם שהוא מסתפק בתיעוד המתרחש בלי התערבות מצידו.


מצד שני, הנקודות שחסרות בפרק הן אילו שמפריעות לי. הרי בה"ד 1 זו בועה, מקום שבו הזמן והמציאות עוצרים לכמה חודשים, והעניין משרת את אילו שטוענים שהמצב לא כל כך גרוע – הנה, תראה כמה הקצינים שלנו מוצלחים. הבעיה עם הטענה הזו, שתמיד היא מצביעה על המצב בנקודת זמן ספציפית ומתעלמת מן המגמה. באמת, המציאות כרגע בארץ לא כזו נוראית, אבל התהליכים בכיוון ירידה. חוץ מזה, שבתוכנית דוקומנטרית מעניינת חייבים לעמת את המרואיינים עם קונפליקטים – איך מתייחסת המשפחה לבחירה של החייל? איך הצוערים מוחדרי הערכים מגיבים למקרה בו קצין מוערך חיפה על בנו הפושע על הטרקטורון ואז עוד התלונן על חומרת העונש? האם בגיל 20 הצוערים בכלל מבינים את משמעות הערכים האלה? מה חושב צוער שהודח? מה ההבדלים בין הצוערים? שום שאלה כזו או אחרת לא הופיעה ולכן אין לי שום כוונה לרצות ולראות עוד פרקים מהסדרה הזו.


ולענייננו, גם הטלויזיה נמכרה. עכשיו נותרנו עם ה14 אינטש מחדר השינה. למזגן בסלון קשה לקרר את כל החלל המרכזי, אז אנחנו מסתגרים כל היום בחדר המחשבים הקפוא, מול מסך פצפון ומחכים שהזמן כבר יעבור.


הוטרינר נתן לנו כדורי הרגעה לתת לחתולים לפני הטיסה. רבע כדור לכל תול. אצל תול קל מאוד להבליע כל כדור שהוא. אבל אני מאוד מודאג מתולה – בבלגן שבטח ישרור פה לפני היציאה היא כבר תהיה בטירוף ואז עוד נצטרך לתפוס אותה. זה יהיה מבצע לתפיסת עורף האויב - כולם יצוידו בכפפות! אסור לעזוב שום זוג טלפיים ויהי מה! במקום להרגיע אותה, היא רק יותר תתעצבן.

תגובה 1:

עידית אמר/ה...

כמובן שהבעיה המוצגת בסרט השקשוקה של מיקי רוזנטל היא שהמדינה נמכרת בזול (אפילו לא לכל המרבה במחיר). האחים עופר הם רק הסימפטום של הבעיה- אף אחד לא לוקח אחריות על מה שקורה פה, גם לא מי שנבחרו כדי לעשות את זה.